הקווין-לטר מלא בערך על שיווק ומיתוג לעסקים וארגונים…
נשמח לשתף אותך במלא טיפים ותוכן איכותי
כחובבת סרטי דיסני, חרוטות אצלי מילותיה של אורסולה מכשפת הים ״ואל תזלזלי בחשיבותה של שפת הגוף…״ עוד כילדה לקחתי את המשפט הזה והאמנתי ששפת הגוף היא משהו שחשוב לחקור ולהבין.
שפת הגוף והנראות מאפשרים לנו להבין מי הוא האדם העומד מולנו ללא מילים. נוכל להסיק האם האדם הוא בעל בטחון עצמי, אמין, ישר, מעניין או שהוא אדם חשוד שנרצה להימנע ממנו.
כדוברים, עלינו להיות מודעים לכל המימיקות ומחוות הגוף ופרשנותם אצל רוב בני האדם. באופן זה נוכל גם לשדר אמינות, רצינות ומקצועות וגם נוכל לעניין את המקשיבים לנו.
כמובן ששפת הגוף היא לא הדבר היחיד שמעניין בהרצאות, אלא גם טכניקות כמו סטוריטלינג, מצגות והנושא משפיעים על אופן העברת המסרים.
שפת הגוף בנויה מארבעה אלמנטים עיקריים אותם ארצה לפרוט בפניכם על מנת שתוכלו לשפר את שפת הגוף שלכם בהעברת פרזנטציות פרונטליות.
אחד הדברים המשמעותיים בעיניי כשאני באינטראקציה עם אנשים אחרים, הוא מבט וקשר עין.
קשר עין מסייע לבניית אמון, תחושה של קרבה ועניין בקרב המקשיב.
חשבו על זה, המחויבות שלכם לאינטראקציה יורדת ככל שמערבים אתכם פחות.
בעבר ישבתי בהרצאה והמרצה יצר איתי קשר עין באופן תדיר. תדיר מדי. התחלתי להרגיש לא נעים וחשתי נבחנת. כלומר, חשוב שקשר העין בהרצאה יהיה במינון.
כמרצים, על כתפנו מונח העול לרתק את הקהל וגם לגרום להם להרגיש בנח.
ישנם אנשים שיודעים להשתמש בשרירי הפנים שלהם יותר מאחרים. ישנם אנשים דרמטיים וזה ניכר בפניהם. ישנם אנשים אפתיים (או כמו שאני קוראת להם ״חסרי הבעה״).
הבעות הפנים שלנו הן מראה לאחרים לכוונה האמיתית שלנו.
דמיינו לכם סיטואציה בה אתם רבים עם בן/ת הזוג שלכם. אתם כועסים, עצבניים והם? הם מביטים בכם ומחייכים. סביר להניח שחוסר ההלימה בין הרגשות שלכם לאופן בו הם מביעים את שלהם, יגרום לכם לתסכול וריחוק.
חשוב להתאים את הבעות הפנים שלנו למסר. אם אני מעבירה הרצאה דרמטית על שיפור מצב הפליטים בארץ, אני לא אחייך. או אם אני מספרת על המחווה הרומנטית שהעניק לי בן זוגי, אני לא אראה כעוסה.
להרצות זה קצת כמו להיות שחקן. ישנה חשיבות אדירה בהתאמה למסר.
32 זוגות השרירים בפנים יוצרים 7,000 הבעות אפשריות שיכולות לעזור לך להעביר מסרים. ֿ
ניתן גם לנתח את תכופות הבעת פניו של הקהל. צורת ההתעניינות שלו משקפת את הבעת פני הדובר, ועל כן קהל הנראה קפוא ומנותק יחייב אותנו להקרין יותר אופטימיות חמימה ושמחת חיים.
כבר בטח שמתם לב לקורלציה בין קשר העין להבעות הפנים. נחשו מה- ישנו קשר גם לתנועות הידיים.
לקהל יהיה קשה מאוד להתרכז העומד קפוא ולא זז במשך דקות ארוכות.
תנועות גוף, בעיקר של הידיים נועדו להדגיש נקודות מסוימות בהרצאה ולתת מענה ויזואלי לנקודות שהדובר מעלה.
ישנם אנשים שזה מגיע עבורם ביתר קלות כי גם ככה הם מדברים עם הידיים והם ממחישים את הנקודות שלהם בעזרת תנועות הידיים והגוף.
האתגר מתחיל כשהדובר אינו חש בנח בעמידה מול קהל או אינו רגיל להשתמש בידיו.
אני הייתי ממליצה לחשוב מראש על חלקים בהרצאה ואיך ניתן להמחיש אותם.
תרגול מול אנשים קרובים או צילום תנועות הגוף בווידאו וניתוחן אמנם יגרמו לכם להרגיש לא נח- אבל עקומת הלמידה מהן תהיינה חשובה לאין שיעור.
כדי להשלים את הפרזנטציה הפרונטלית שלנו לכדי שלמות, יש לשים דגש גם על העמידה.
הרי לא ניתן להזיז כל הזמן את הידיים, זה עלול להסיח את הדעת ולבלבל. ולא ניתן כל הזמן לשנות את המימיקות של הפנים.
העמידה שלנו, המנח של הגוף שלנו, יספר סיפור משלו על מי אנחנו.
אם נהיה שפופים, מסוגרים או שמוטים- נואשם בחוסר בטחון, חוסר אנרגיה ויכולות פרזנטציה גרועות. לעומת זאת, עמידה יציבה, זקופה ופתוחה ימסרו לקהל שלנו ששווה להביט בנו.
אבל העמידה אינה מצטמצמת רק לכדי המנח. אלא גם זרימת התנועות שלנו. אדם שנע ממקום למקום במהלך כל הפרזנטציה עלול לאבד את הקשב של הקהל. ישנה חשיבות לנתוני החדר ולמרחב בו לדובר כדאי לנוע.
מרחב התנועה של הדובר נקבע ידי אופי החלל. כיתות לימוד מעודדות תנועה קלה בדרך כלל ישנה ׳במה׳ או אזור הרצאה בו ניתן לזוז. פודיום של נאומים לא יאפשר לדובר לזוז, או יאפשר לו לנוע מעט מאוד. תנועה מתונה היא חשובה לקשב והעברת המסר. אפשר לגייס את מעבר הדובר בכדי להדגיש מעבר של נושא. הקהל יעריך את זה מאוד והדבר יסמן לו היכן הנושא החדש מתחיל. כמובן שיש לעשות את המעבר הזה באלגנטיות ולא בדרמטיות.
אגב, ניעות עצבנית, הליכה הלוך ושוב ומבט ברצפה הם דברים שתרצו להימנע מהם 🙂
בואו ללמוד עוד על פרזנטציה ושפת גוף לחצ/י כאן