חשיבות הקונפליקט

Spread the love

ישבתי מול מנכ״ל מצליח וניסינו לחדד את המסרים של הארגון שלהם. ביקשתי ממנו פשוט לספר לי על השירות שהם מציעים ומה בעצם היתרונות שלהם בכלל ועל פני מתחרים בפרט.

הוא ישב וגולל מולי נתונים, כדאיות ואיך מתפעלים את הפלטפורמה.

״תספר לי כמו שאתה מספר ללקוחות פוטנציאלים״ הפצרתי בו. הוא המשיך לספר לי על התפעול של הפלטפורמה, כמות משתמשים ויתרון במודל הכלכלי.

״מה הקונפליקט של המשתמשים שלך? מה הכאב שלהם?״. השאלה הזו הותירה אותו המום, כאילו זו הפעם הראשונה שמישהו מבקש ממנו לחשוב מה הפלטפורמה שלו פותרת, למה שמישהו ישלם על השירות הזה כסף?

חשיבותו של הקונפליקט וסוגים מסוימים של קונפליקטים.

אתחיל ואומר שבסטוריטלינג יש מבנה ברור וקונפליקט חייב להתקיים בו, כמו כן הצגת הפתרון.

אם תחשבו על זה, קונפליקט או כאב הם המניעים העיקריים של רכישה. אנחנו מחפשים פתרון למשהו שמציק לנו.

אנחנו משלמים על ספוטיפיי כדי להפיג שעמום, לחסוך בזמן ולהרגיש מעודכנים.

אנחנו משלמים על מכשירים של אפל כדי להיות שייכים לסטטוס מסוים.

אנחנו משלמים על דירה יקרה בתל- אביב על מנת להיות קרובים למרכז העניינים ולחסוך זמן בנסיעות.

אנחנו משלמים כל הזמן והרבה על דברים שפותרים לנו קונפליקטים וכאבים.

אז אילו קונפליקטים יש ואיך אפשר להשתמש בהם כדי לקדם את המוצר או הארגון?

אדם vs עצמו

כאנשים, אנחנו חיים בקונפליקט עצמי כל הזמן.

בסרטים אנחנו רואים את הנערה הלא מקובלת שרוצה להיות חלק מהלהקה הפופולרית ולכן בוגדת בחברה הכי טובה שלה (שהיא גם לא מקובלת), מתחברת עם ה״מגניבים״ תוך שהיא חווה קונפליקט עצמי מאוד חריף. בסופו של דבר היא תמיד עוברת תהליך, מבינה מה נכון עבורה וחוזרת להיות בסטי של החברה הלא מקובלת. מוכר?

לאדם תמיד יש את השאלה בין מה שהוא רוצה לבין מה שנכון מוסרית וחברתית לעשות. גם בחיי היומיום שלנו, אנחנו נקרעים כל הזמן בין הרצונות שלנו לבין הרצון לרצות מישהו אחר.

אם המוצר שלכם פותר קונפליקט של אדם לבין עצמו, צריך לנסות ולשתול את הקונפליקט, להעצים אותו ולהגיש פתרון.

MissBeez היא דוגמא מעולה לכך.

נשים נאלצות לבחור כל הזמן בין קריירה לאימהות. בין עשייה עבור אחרים לעשייה עבור עצמן. ׳איזי׳ הוא שירות שבו המניקור והפדיקור מגיע עד הבית, בשעות שונות, כולל שעות הערב המאוחרות.

השירות הזה למעשה פותר את הקונפליקט של ההשקעה העצמית על חשבון עשייה במהלך היום.

https://www.youtube.com/watch?v=Js_HeRKeZLo

אדם vs אדם

הקונפליקט הקלאסי

בכל קונפליקט קלאסי, אנחנו נלחמים מול אדם אחר.

בריב האוהבים, אנחנו בקונפליקט מול בן הזוג שלנו. כשאנחנו נלחמים על קידום, אנחנו בקונפליקט מול הקולגה או המנהל שלנו. הבנת את הקטע- אנחנו נגד מישהו אחר.

בעולם המודרני הכה תחרותי, אנחנו מוצאים שזה אנחנו נגד מישהו אחר. אם מישהו אחר מנצח, אנחנו בהכרח מפסידים.

בעולם העסקי אנחנו עדים לפלטפורמות ושירותים שיתנו לנו יתרון על פני המתחרים.

גוגל מפעילה את כל מערך השיווק והקידום בתשלום שלה על יצירת היתרון התחרותי הזה. גוגל, מעצמה שאין לה מתחרים, יודעת שהיא יכולה לגבות כסף על מילות חיפוש מסוימות ולדרג עסק כזה או אחר ולייצר לו יתרון אדיר לפי המיקום שלו בתוצאות החיפוש.

כבעלי עסקים, אנחנו תמיד נרצה להיות טובים יותר מהמתחרים שלנו. ננסה לברר מה הערך המוסף שלנו ואיך אנחנו יכולים להיתפס כשירות/ מוצר טובים יותר.

קוקה קולה ופפסי מתחרות על אותו פלח שוק וההשוואה ביניהן ידועה. שתי החברות השולטות בשוק המשקאות מנסות לבדל את עצמן זו מזו בעיניי הלקוח. למרות ש״היריבות״ לא גלויה דרך פרסומות, ישנו קונפליקט לא קטן ביניהן. אותו קונפליקט נלקח בחשבון באסטרטגיית השיווק והפרסום.

תחשבו על הפרצוף שלכם שאומרים לכם: ״אין קולה זירו, יש פפסי מקס…״

 

״אין קולה זירו, יש פפסי מקס...״

אדם vs הטבע

הטבע יכול להיות גדול כמו סופת הוריקן או קטן כמו יתוש. הקונפליקט מתרחש כשלאדם אין שליטה על הנעשה.

בסרט פוקהונטס אנחנו רואים שהאדם הלבן מגיע לעולם החדש ומנסה להשחית את הטבע. הטבע מתקומם חזרה נגד האדם הלבן. בעולם העסקי אדם נגד הטבע יכול להיות פשוט כלוכד נחשים או משחה נגד עקיצות. גם יכול להיות מורכב כמו מצוקה סביבתית של שינויי אקלים או בעיית ציד לא חוקי.

כשאנחנו מדברים על העולם העסקי, חשוב להבין בדיוק מהו הקונפליקט ואיך ניתן להעצים אותו על מנת לייצר שינוי או בידול.

ככה גרינפיס מפעילה את מערך התרומות שלה. היא שמה בפנינו, ללא פילטרים את מה שקורה לטבע, מצב דובי הקוטב והזיהום הסביבתי.

https://www.youtube.com/watch?v=_JhaVNJb3ag

רוצים ללמוד להכין מצגת עם סיפור? לחצ/י כאן

אדם vs החברה

בספר into the wild מתואר צעיר שהולך נגד כל המוסכמות החברתיות המקובלות. למרות שהוא מגיע מרקע סוציו-אקונומי גבוה, סיים תואר בהצטיינות מאוניברסיטה מובילה והוא מקובל חברתית, הוא מחליט למכור את כל רכושו ולצאת את הטבע ולחיות חיים פשוטים. בסופו של דבר הוא מתבודד ואף מוצא את מותו בטבע. למרות מותו בטבע, היציאה שלו היא נגד הממסד והחברה בה הוא גדל. ישנה דיכוטומיה מאוד ברורה בין הערכים שהוא מבקש להציע לאלה שהוא מגיע מהם.

הקונפליקט יכול להיות נגד מוסדות, ערכים, מסורת ו’טאבואים’ חברתיים.

דוגמא עדכנית טובה היא מיזמים נגד חוקי ההפלות בארה״ב. נשים מכל רחבי המדינה מתאגדות על מנת לצאת נגד החוקים הפטריארכליים שלא נותנים לנשים ריבונות על גופן. הן אמנם מתבססות על החוקה האמריקאית וחוקים במדינות שונות ברחבי ארה״ב, אבל זוהי יציאה ברורה נגד מה שהממסד המחוקק קובע במדינות כמו אלבמה.

https://www.youtube.com/watch?v=bPdYBirMbMI

רוצה לפתח מצגת בעולם החדש? לחצ/י כאן

אדם vs החברה

אנחנו חיים טכנולוגיה. הטלפון הנייד הוא חלק חשוב מיומיום שלנו גם לצרכים חברתיים וגם לעבודה. יש לנו שואב אבק שמופעל מרחוק, אפליקציה להדלקת הדוד החשמלי ומידע זמין בלחיצת כפתור.

בין היתרונות, ישנם גם חסרונות.

הסדרה ׳מראה שחורה׳ דנה בקונפליקט של האדם מול הטכנולוגיה בכל אחד מהפרקים שלה. היא מוכיחה עד כמה התלות בטכנולוגיה עלולה להרוס לנו את החיים.

בעולם העסקי, יכול להיות שהמוצר או השירות דווקא מנגישים טכנולוגיה למבוגרים או פותרים בעיה אחרת באמצעות טכנולוגיה. חשוב לזקק ולהבין מהו הפתרון שאנו מציעים, ככה נוכל להעצים את הכאב קצת יותר.

כשאנחנו נגשים להכין פיץ׳ למוצר שלנו, בונים סיפור לפרזנטציה מושקעת או אפילו רוצים להעביר מסר למנוהלים שלנו- לקונפליקט יש תפקיד מאוד חשוב.

אם הייתי מראה לכם את סצנת הסיום של ׳טיטאניק׳, כנראה שהיה לכם עצוב לראות אישה זקנה ועצובה זורקת שרשרת עם יהלום גדול לתוך האוקיאנוס. מה שהיה חסר לכם הוא הקונטקסט של כל העלילה. הקונפליקט הוא מה שהופך את נקודת הנצחון לחזקה ומתוקה יותר.

אותו הדבר בכתיבת פיץ׳ משקיעים למוצר, פרזנטציה או כל דבר עסקי- נקודת הניצחון צריכה להגיע אחרי שהקהל מבין את הדילמה, התהליך והקונפליקט.

רוצה לכתוב ולזקק את הקונפליקט למוצר שלך? לחצ/י כאן

סטוריטלינג ופרזנטציה

חקרו עוד בנושא

נגישות

רוצה שהלקוחות שלך יבינו למה לקנות *דווקא* ממך?

לחיצה על הכפתור תקרב אותך למצוא את הבידול שלך